מיצב הווידאו אבן שפה של האדריכלית והאמנית ורד פלוק ואחיה אמן הווידאו והקולנוען עדו פלוק, עוסק בשיפוץ העירוני המתחולל באינטנסיביות ברחובות העיר תל-אביב לקראת חגיגות מאה שנה להולדת העיר ומתמקד בעבודות ההתחדשות ושיפור התשתיות ברחוב אבן גבירול. המיצב מתעד תקופה דרמטית וחולפת שבה העיר הופכת לאתר בנייה וקרביה נחשפים לעיני כל תושב ועובר אורח. אמנם פרויקט השיפוץ הנרחב מוכר לכל מי שנקלע לרחוב בחודשים האחרונים, אך המיצב מאיר את תהליך התכנון רב המשתתפים הסמוי בדרך כלל מן העין ומציג נקודות מבט שונות על הפרויקט בראיונות עם מתכננות ועם תושבות העיר.

שם התערוכה, אבן שפה, לקוח מתוך דבריה של אחת הגיבורות הראשיות של המיצב, אדריכלית הנוף פרופ' יעל מוריה ממשרד אדריכלי הנוף מוריה סקלי, מתכנן הפרויקט. מוריה יוצאת נגד נהגים מוסכמים בתכנון המרחב הציבורי בישראל שהפכו את פרטי עיצוב הנוף לכלי משטור תנועת הולכי הרגל ברחוב. אבני השפה הצבועות כחול-לבן או אדום-לבן הפכו מפרטי מדרכה לאמצעי תקשורת (בעיקר אזהרה) בין הרשויות לבעלי המכוניות; מכשולי ההפרדה המוגבהים התוחמים את איי התנועה במרכז צירי תנועה דו-סתריים בעיר (המצולמים בנסיעה לאורך רחוב אבן גבירול לפני השיפוץ) נועדו למנוע מן המשתמשים לחצות את הרחוב מחוץ למעברי החצייה. לטענת מוריה הביע עיצוב הסביבה זלזול במשתמשים ולמעשה העביר את האחריות להתנהלות האנושית במרחב לרשויות המפקחות. בהתרסה כנגד מציאות זו נבחרו אבנים רחבות ונמוכות לשמש כאבני שפה באבן גבירול המחודש. אבנים אלה מאפשרות המשכיות מרחבית מרוצפת ומזמינה, ובצורתן זאת הן נקודת מפגש של שפת התכנון ושפת הרחוב.

ורד ועדו פלוק מפרקים את החומר החזותי של המיצב לשלושה מסכים ולכמה נקודות מבט בו זמנית, ותורמים תרומה ייחודית לניסיון הנעשה בסדרה מקומי להציג תהליכי תכנון במרחב מחוץ לגלריה באופן חזותי וחוויתי. בעזרת פס קול הם מבחינים בין מתכנני הפרויקט למשתמשים בו, ועורכים את העבודה בשלושה פרקים: (1)
התיכנון הפיזי של המרחב – רחוב אבן גבירול נסלל בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.שורת המבנים שנבנתה לאורכו הייתה בעלת ממדים אחידים ודירות מודרניות והצטיינה בעירוב שימושים מוצלח של מסחר ומגורים. עם השנים הפך הרחוב לציר ראשי לתנועת כלי רכב ודחה הולכי רגל ודיירים. מצבו הפיזי הוזנח ובתיו התבלו מאוד והפכו למשרדים בשכירות זולה. בדומה לרחובות ראשיים אחרים במרכזי ערים ישראליות רבות, חלל הרחוב "אחסן" גיבוב של מתקנים ושימושים: מתקני חשמל, מרכזיות בזק, לוחות מודעות וחניות מאולתרות לאופניים.(2) המאמץ התכנוני שמתארת מוריה התמקד בניקוי וארגון מחדש של המרחב עבור ריבוי משתמשים ושימושים הנעשים זה לצד זה. פעולות אלו, החיוניות כל-כך להחייאת מרכזי ערים מתיישנות, החזירו לרחוב את הסדר שעמד בבסיס התכנון המודרני המקורי. המדרכות הורחבו, תנועת הרכב צומצמה וחתך הרחוב חולק לרצועות תפקוד: רצועה להולכי רגל, אזור ישיבה מחוץ למסעדות, עוד רצועה להולכי רגל, נתיב לרוכבי אופניים, רצועה "משושית" למתקשים בהליכה ורצועה המשלבת תשתיות, תחבורה, תאורה, עצים ואביזרי רחוב שונים. הפרויקט שתוכנן בשיתוף מסוים של הציבור הוא הישג מקצועי, וקבע דפוסים והנחיות לתכנון רחובות ראשיים מתחדשים אחרים בעיר. פרויקט ההתחדשות של אבן גבירול זוכה לתגובות אוהדות בדרך כלל, אם כי יש ביקורת על התחזוקה הלקויה (כבר עכשיו, עוד בטרם הושלם הפרויקט, הוא מתבלה במהירות), על עקירת העצים הוותיקים והחלפתם בחדשים, ועל מיקום כיסאות הישיבה ברחוב.(3)
בפס הקול של המיצב ורד ועדו פלוק מפגישים ברגישות את כוונות המתכננת עם מראות הרחוב המשופץ בחלקים שבהם הושלם הפרויקט, ובוחנים את התכנון לנוכח מימושו בשטח. כך למשל מוריה מספרת על הרצון "לארח" במרחב הציבורי – לאפשר להולך ברחוב להתיישב בכיסא הבודד, הצמוד לתנועה הסואנת, בתוך חומת רעש המייצרת "הזדמנות לאינטימיות" – ובמיצב נראה דר רחוב יושב בודד וזנוח בכיסא יחיד לפנות בוקר. "האבנים המשתלבות" האפורות, גלגול עכשווי ומבהיק של המרצפות האפורות הישנות של תל-אביב,(4) מחזירות את ברק תאורת הפנסים ומעניקות לדר הרחוב דימוי אורבני מצוחצח. נדמה כי העוני והבדידות מעולם לא נראו יפים יותר בתל-אביב.
אבן גבירול מזווית יפואית – כאשר המצלמה משוטטת על פני המדרגות המובילות לבניין העירייה שואלת נאהד סקיס,(5) מדוע לא תקבע מול כיכר רבין כיכר סאדאת, כדי לאפשר לצעירים לחלום על עתיד טוב יותר. נקודת המבט של המשתמשים מוצגת על המסך השלישי במיצב בקולן של ישראליות-פלסטיניות מיפו, המייצגות את קבוצת המיעוט בעיר. על רקע מראות כיכר רבין מספרת ספא יונס (6) על היעדר שייכות למרחב הצפוני של העיר. קולה מערער את תחושת ה"שלנו" של יהודים תל-אביבים הצופים במיצב, ומזכיר להם באחת כי רחוב אבן גבירול הוא המרכז ההגמוני היהודי של תל-אביב ושלשיפוצו הופנה תקציב ניכר (כ-150 מיליון ש"ח מן התקציב ה"בלתי רגיל" של העירייה) לליבה של העיר הלבנה היהודית, בין השאר למטרות ייצוגיות, גם אם לא במוצהר. אמנם על פי המסמך "התקציב בעיניים ירוקות",(7) זכתה יפו לתקציבי פיתוח נאים ב-2007 ותקציב הפיתוח שלה היה השני בגודלו, (8) אך אין בעובדה זו כדי לשנות את המציאות הבלתי שוויונית בחלוקת תקציבי הפיתוח בתל-אביב–יפו: (9) רובעי צפון העיר ומרכזה מובילים בהשקעה בפיתוח בהשוואה לרובעי דרום העיר ומזרחה. חלוקה זאת חופפת לחלוקה החברתית של העיר לאזורים חלשים יותר ופחות, על פי מדדים שונים כמו השכלה ורמות הכנסה.(10)
ורד ועדו פלוק מצליבים את דברי המתכננת ואת דברי המשתמשות על הנטיעות ברחוב אבן גבירול. מוריה מספרת איך התכנית לנטוע ברחוב שלוש שורות עצים עם נוף רחב הוחלפה, אחרי משא ומתן מתמשך, בנטיעת שדרת עצי דקל מוסדרת באי התנועה, עצים רחבי צמרת במדרכות לצד הכביש, ועצים פורחים בהרחבות הרחוב. זאת בשל רצונו של ראש העירייה רון חולדאי לנטוע עצים שמופעם כבר בוגר. נאהד סקיס רואה בדקל הזדמנות לשילוב של מזרח ומערב, יהודים וערבים, תודעה היסטורית ומודרניזציה. על כך מרחיבה נעמה מישר ואומרת כי אופן נטיעת שדרת הדקלים, בלי לערבבם בסבך שיחים אחרים, מבליט את אופיה הקולוניאלי של השדרה, הטעונה במשמעות מיוחדת עבור מזרחים: "שדרת הדקלים באבן גבירול כמו קורצת ומזכירה לכול כי היא קרובתן של השדרות בבית-שאן, בטריפולי ובקזבלנקה."(11)
עבודות השיפוץ – בהנגדה לחיי הרחוב השוקקים על שני מסכים בגלריה חושפים ורד ועדו פלוק על המסך השלישי עולם תחתון בלתי מוכר, הרוחש פעילות מתחת לפני השטח: זהו מפעל תשתיות תת-קרקעי עצום המוביל חשמל, מים, ביוב, תקשורת וכבלים. בתוכו פועלות מכונות כבדות באיטיות ובהתמדה: טרקטור מרים בכפתו חומרי בניין, נושא אותם בזחילה ושופכם לתוך כפו של טרקטור אחר, במעין מחול מופשט, מתון וסיזיפי של עבודת השיפוץ. אך היוצרים נמנעים מפטישיזציה ואסתטיזציה של מלאכת השיפוץ. גיבורים מרכזיים במיצב הם הפועלים המבצעים את העבודות, פלסטינים מהגליל. אף שנאסר עליהם להתראיין למיצב הווידאו, הם מתועדים במלאכתם בעוד המולת חיי העיר נמשכת סביבם ללא הפרעה. בדימוי בלתי נשכח הם נראים בפעולה בתחתית המסך. רק פלג גופם העליון מבצבץ מעל פני הרחוב ומאחוריהם נמשכת ללא הרף תנועת המכוניות. הנה כי כן בהקרנת פרקי המיצב על שלושה מסכים בגלריה מבטאים ורד ועדו פלוק את חלוקת העבודה ההיררכית של פרויקט השיפוץ.
ורד ועדו פלוק צלמו את רוב החומר החזותי במצלמה קבועה באתרים שונים לאורך הרחוב. הם תיעדו פעילות אנושית סביב בתי הקפה שליד כיכר רבין, עוברי אורח חוצים בצומת, חניכי תנועת נוער פוסעים להפגנה בואכה כיכר רבין.(12) חיבור רצפי הווידאו מפרק את המהלכים הנרטיביים הקטנים המתפתחים בכל קטע ויוצר אפקט מצטבר הלוכד את פעימות החיים של העיר. המוזיקה המקורית והחזרתית שחיבר עדו פלוק מרחיקה את העבודה לרגעים הן מההקשר התכליתי והיום יומי של התנועה ברחוב והן מהכאן ועכשיו של פרויקט השיפוץ הגדול, ומשרה על הצופה התבוננות פואטית במרחב האורבני.
1בין הפרקים שלושה סיפורים המספקים אתנחתא קומית ומעשירים בזווית של פרשנות על תכנון הרחוב ועל ההיסטוריה של אבן גבירול.

2 מתוך ריאיון עם אדריכלית הנוף פרופ' יעל מוריה.
3 מתוך ריאיון עם ד"ר בני מאור, מנהל בינוי ותשתיות בעירייה. אדריכלית הנוף הפרופ' יעל מוריה משיבה למקצת הטענות במיצב.
4 להרחבה על היסטוריה של אריחי הריצוף בתל-אביב ראו: שלי כהן, 2005 ,על ערכים ואריחים: אריחי הריצוף הסטנדרטיים באדריכלות למגורים, אוניברסיטת תל-אביב.
5 נאהד סקיס – ילידת יפו ותושבת העיר, בוגרת מכללת בית ברל. בעלת תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי, עסקה בחינוך עשרים שנה כרכזת חינוך חברתית ביפו, והיא חברת הנהלה בעמותת "ערוס אלבחאר לאשה" ביפו. בשנתיים אחרונות יש לה פינה קבועה ברדיו תל-אביב בכל יום שבת בתכנית "דרך תל-אביב–יפו".
6 ספא יונס – ילידת יפו ותושבת העיר, מייסדת ומנהלת עמותת "ערוס אלבחאר לאשה" ביפו הפועלת למען העצמה השכלתית, תעסוקתית, חברתית ופמיניסטית לנשים ביפו. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות בנשים ומגדר מאוניברסיטת תל-אביב.
7 אמיר חרש,2007, התקציב בעיניים ירוקות: ניתוח תקציב הפיתוח של עיריית תל-אביב יפו על פי פרמטרים סביבתיים חברתיים בשנים 2004-2007, תל-אביב: החברה להגנת הטבע קהילת תל-אביב-יפו והסביבה,עמ' 19–20.
8 בשל הפרויקטים הייחודיים מדרון יפו ונמל יפו.
9 כפי שמראה החוקרת ואדריכלית הנוף נעמה מישר במאמרה על שיפוץ אבן גבירול: נעמה מישר,(2008), "שדרות עצי תמר: מזרחיות ככתם עיוור ומנגנון מזרוח כפול-פנים בהבניית נופים בישראל", מתוך: כתם עיוור, ערכו: כרמלה יעקובי וולק, עינת מנוף, מוזיאון פתח תקוה לאמנות.
10 אמיר חרש,שם.
11 נעמה מישר,שם.
12 המיצב מתמקד בחיי היום יום של אבן גבירול. על התפקיד הפוליטי והטקסי של כיכר רבין כאתר עצרות והפגנות ראו: טלי חתוקה, 2008, רגעי תיקון, אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל-אביב, תל-אביב:רסלינג.

close slider
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
√
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk
CurbStone Fluk

מקומי 11: אבן שפה

(1 -מ- )
מקומי 11: אבן שפה