הקורס "מקווה ישראל: פתוח/ סגור" נערך במעבדה לחדשנות עירונית וכלל סדנה למחקר "בעקבות משתמשים". הקורס נערך במסגרת תכנית התואר השני ב"חדשנות, עיצוב, יזמות" במסלול האקדמי המכללה למנהל בשנת 2015 . במסגרת הקורס פותח מהלך לתכנון אסטרטגי של מקווה ישראל בשילוב עם הנהלת מקווה ישראל, בעלי עניין ותושבים. המחקר ותוצריו הרעיוניים מציעים גישה חלופית לתוכנית האב לכפר הנוער מקווה ישראל, שעל תכנונה שוקדים מתכננים והנהלת מקווה ישראל בימים אלו. במסגרת הקורס נערכה סדנה בעקבות משתמשים ביום מרוכז בכפר הנוער מקווה ישראל שכללה ראיונות ומפגשים עם תלמידים, מורים, דיירים, ועובדים במקווה.
מטרת הסדנה בעקבות משתמשים הייתה ללמוד על המרחב מן הידע המקומי ומן השימוש היומיומי במרחב הכפר של משתמשים שונים, מתוך מטרה לשמוע קולות רבים ולהכיר נקודות מבט שונות ורבות ככל האפשר על האתר. הסטודנטים פגשו, ראיינו וקיבלו מידע בדרכים שונות, ממשתמשים שונים בכפר הנוער: תלמידים במוסדות החינוך השונים, צוות העובדים במוסדות חינוך שונים, עובדי מנהלה, דיירי ועובדי הפנימיות, דיירי שיכוני העובדים, עובדי החקלאות והחינוך החקלאי (הרפתות הלולים, הגן הבוטני) בכפר ועוד .
הסטודנטים למדו שיטות מחקר איכותניות ומרחביות יחודיות ביום המחקר: המפה הקוגניטיבית (או המנטלית), היא מיפוי של המרחב היומיומי שנעשה באמצעים לא מקצועיים על ידי המתנסים במרחב, בעצמם. המיפוי והראיונות שהתקיימו במהלך המיפוי ובעקבותיו אפשרו לסטודנטים ללמוד ולשוחח על תפיסות המרחב של דיירי, עובדי ותושבי כפר הנוער.תרגיל Planning for Real, המיפוי הרעיוני, מאפשר לאנשים ללא ידע מוקדם בתכנון לספר על יחסם למקום מגוריהם או עבודתם ולהצביע על שיפורים הנדרשים בו. למפגש הוזמנו מנהיגים מקומיים: עובדי המוסדות השונים, שהם פעילים או אנשי שטח בולטים, ודיירים בשיכון העובדים במקווה, רובם בעלי ותק בכפר.
יום המחקר לימד את הסטודנטים כי למשתמשים שפגשו יש ידע מקומי על האתר שהוא במקרים רבים רב ערך. הסיור שעשו עם התלמידים אפשר לסטודנטים להכיר מבפנים נקודות ציון חשובות באתר. באופן לא צפוי, הסתבר, כי יש למשתמשים, מגוון תשובות לשאלת היסוד בתכנון האתר: פתוח או סגור.
במבט לאחור, לאחר תום תהליך התכנון במהלך הסימסטר, ניתן לומר כי מפגש עם משתמשים מחבר את הסטודנטים לפרויקט בשלבי היציאה לדרך. כמו כן, שיחה עם תושבים או תלמידים מייצרת ידע בעל איכות שונה מידע עיוני. מקצת הסטודנטים הפכו לנציגים של קבוצות משתמשים או לפחות יצגו את עמדתם בתהליך התכנון האסטרטגי. במקרים אחדים סוגיות שעלו במפגש עם המשתמשים הפכו לזרז ולרעיונות תכנוניים קונקרטיים.
