בסצינה הראשונה בעבודת הוידאו של עמי צרויה וצופית טובי המצלמה עוקבת אחר אישה שנכנסת לחצר בית המגורים ופוסעת לכוון חדר המדרגות. הצעירה חשה בנוכחות המבט בגבה, מסתובבת ושואלת "מה אתה עושה פה?". משפט זה, שהפך לשם העבודה, מתמצת תחושות של אי נוחות ושל חדירה לפרטיות שעולות מן המפגשים והסיטואציות במרחב היומיומי של החצר, ומשקף התלבטות רחבה יותר בשאלות של זהות מקומית והאופן בו היא נוכחת בעיצוב הסביבה הישראלית .
בין הקטעים האלה מובאים קולות ותמונות משני מצבים מנוגדים בחצר: קולות של זרימת החיים היומיומית בחצר – רחשי טפטוף המזגנים, ומשחק הילדים, וכנגדם, מאמצי ריסון הטבע על ידי פעולה המחזורית של גיזום הגדר החיה. ניגודיות זו בין ההרמוני והמטפח לדיסהרמוני והדכאני משקף את הקריאה המורכבת שמציעים טובי וצרויה לחצר, ואת הקוטביות שהם מוצאים בה בין הנשי לגברי, בין האדום לירוק, ובין המושך לדוחה.
