למידת מכונה יכולה לסייע לאדריכלים בתכנון של דיור ציבורי; כרייה עירונית יכולה לחסוך הריסת מבנים ובזבוז חומרים חדשים; יש פתרונות אפשריים לחיים באקלים קיצוני, אבל המשבר כבר כאן, ואסור להתעלם ממנו. רשמים ורגעי התבוננות מהביאנלה בוונציה 2025.
Intelligens אינה מילה רשמית בשום שפה. זהו ניאולוגיזם – מילה מומצאת. אוצר הביאנלה ה־19 לאדריכלות בוונציה, קרלו ראטי, לקח את השורש הלטיני של אינטליגנציה (תבונה, inteligence) והלביש עליו סיומת לשונית של מבנה ביולוגי – כזה שמעיד על היווצרות, שינוי וריבוי. המונח מתאר אינטליגנציה מרובה: מלאכותית, טבעית וקולקטיבית. זו אינטליגנציה הנוצרת מתוך יחסים בין מינים, דיסציפלינות וזמנים, בעולם של משברים, קריסה דמוגרפית ועומס מידע.
המושג ״הסתגלות״ עולה בדעתנו מתוך ההכרה שאין ביכולתנו לעצור את שינויי האקלים, אלא רק להסתגל אליהם. ויעדי ההסתגלות הנדרשת מאיתנו נמתחים אל מעבר למשבר האקלים לשורת משברים נוספים, הקשורים אליו במידה כזו או אחרת: משבר ההגירה, משבר הדמוקרטיות, משברי הדיור ועוד.
אם אכן הסתגלות היא מילת המפתח של התקופה, עלינו להבין שהיא איננה רק עניין של דימוי, אלא גם של יכולת יישומית ומבנית. הרעיונות הפואטיים שהביאנלה מציגה מעוררי מחשבה, אך נדרשים כלים משמעותיים: מדיניות, רגולציה, ומודלים כלכליים חדשים – כדי להפוך את הידע לתנועה ממשית לקראת שינוי שיאפשר הסתגלות למצב החדש.
